הניסיון

הסבל והצרות הבאים על היחיד או על הכלל מוסברים בהרבה מקומות בתורה - כניסיון.

ה' מביא על העם או היחיד צרות וסבל, לא כעונש על חטאים שעשו, אלא- בשביל לנסותם ולראות אם המנוסה יעמוד בניסיון, או בכדי להוכיח שיעמוד בניסיון..

משמעות הניסיון מדגישה 2 עניינים:

1. אין הסבל- עונש.

2. קיימת בעיה מוסרית- איך מוצדק הסבל והצרות שבאים על האדם ללא שיעשה מעשה שלילי?

וגם אם ניתן להבין את הייעוד שבניסיון, שאדם סובל בכדי להוכיח לעולם כמה הוא מסוגל לשאת ייסורים, "למען אהבת ה'", ומתוך מסירותו לבורא. עדיין הבסיס המוסרי חסר.

מבחינה דתית- העמידה בניסיון גדולה וחשובה מאוד, שהרי בכוחה יוכל המאמין להראות את מידת אהבתו ומסירותו לבורא, ולהעיד בפני כולם על אמונתו החזקה.

למרות כל זאת חסר הרגש המוסרי.

וגם בהבטחה לשכר שיגיע לעומד בניסיון עדיין לא ברור- מדוע לסבול ללא אשמה?

התלמוד מפרש את המונח "ניסיון"- כ"ייסורים של אהבה" (ברכות ה').

לדעת הרמב"ם - לא מוסרי להניח שישנם ייסורים של ניסיון כדי להרבות שכר, ותביעות קשות כדי להוכיח את אמונת האדם בה'.

השערה- ניתן לחשוב שהכוונה בניסיון היא להראות שניתן להפריד בין התנהגות האדם לגורלו ->

ע"י הוכחה שניתן להפריד הפרדה גמורה בין התנהגות האדם ובין גורלו, יתברר שלא מעשה הצדק וההליכה בדרכי ה', הם הנובעים מתוך חשבון של כדאיות, אלא הצדיק יעמוד בצדקו.

גם אם יהיה גורלו בניגוד לעניין השכר המגיע לו.

המוטיב של הניסיון, הוא המניע המרכזי בספר איוב.

הניסיון של איוב מתחיל מראשית הספר ועד סופו, איוב דורש כמה פעמים לאורך הספר שה' ישפוט אותו ויענה לו על טענותיו, אך ה' לא השיב, ובמקום זאת באו נאומיו של אליהוא, שהכריז על איוב שהוא חוטא ורשע, ולץ.

בעמידתו של איוב כבעל דינו של ה' ובתביעותיו שה' ישפוט אותו, ויענה לו על טענותיו, שיצדיק את מעשיו, וידבר אליו בחמלה ובתנחומים, הוא נאלץ לעמוד בעוד ניסיון, ניסיון זה בא לאיוב בנאומי ה'.

ה' נשמע לבקשותיו ולדרישותיו של איוב ועונה לו באופן ישיר, ומופיע כבעל דין, ה' ממטיר על איוב ברד כבד של שאלות אירוניות על גבורתו וחוכמתו של הבורא. בכדי להשפיל את גאוותו של איוב ולדכא את רוחו.

איוב אינו מקבל הסברה מדוע הוא סובל, אם סיבלו בא עליו- כעונש?

או- כניסיון ?

ניתן לקבוע כי : בכל מקרה שאדם דורש תשובה ישירה לבעיית הגמול- אין זה מכבוד הבורא לזכות את האדם בהסבר ישיר את סיבלו.

נאומי ה' הביאו את איוב להכרה - כי בעיית הצדק האלוהי אינה ניתנת לפתרון בכוח השכל האנושי.

חופש הבחירה והבנה מלאה של הצדק האלוהי אינם יכולים לגור בכפיפה אחת.

אילו ידע האדם כיצד ייענש על חטאיו, ואת קצב השיטה שבהם מבוצעים שכר ועונש,

היו המניע הנפשי לכל מעשה מוסרי טוב וההימנעות מכל מעשה רע- מותנים בשיקול דעת של ציפייה לשכר או פחד מהעונש.

שירלי אך

©