🌿 תחילת הדרך

הדף הזה נפתח ברגע שבו סגרתי את הדלתות שניסו להחזיק אותי קטנה.

לפעמים צריך לסגור דלתות כדי לשמוע סוף סוף את הקול האמיתי שלנו.

הרבה שנים שתקתי. לא כי לא היו מילים — אלא כי לא היה מקום שראה אותי באמת.

הרבה זמן הייתי עסוקה בלהיות מה שמצפים. בלהתנצל. בלהצטדק. בלהסביר.

היום אני בוחרת ליצור את המקום הזה בעצמי. מקום שבו אני כותבת בלי לפחד, בלי להתנצל.

אני כותבת כאן כדי לזכור: אני לא אשמה. אני לא קטנה. אני לא צריכה אישור מאף אחד.

אני פשוט בוחרת לחיות — ולכתוב מתוך החירות הזאת.

הבלוג הזה הוא השקט שלי — השקט שבוקע אחרי רעש גדול מדי.

כאן, אני מתכוונת לנשום. ולכתוב. ולחיות.