לא שותקת יותר

בחודשים האחרונים הייתי מטרה להתנהלות אובססיבית ללא גבול, מצד אישה שאין לי איתה שום קשר אישי, או היכרות אמיתית, ובכל זאת היא ניסתה לבנות סביבי סיפור שקרי: עלילות, מצגי שווא וניסיון להסית אנשים נגדי.

עברתי עוול. התעללות. שקרים. עלילות. השפלות. הרגשתי שאני תחת סכנה בניסיון שלה להרוס את חיי.

העיסוק שלה בי היה ועדיין.. לא פרופורציונלי ומטריד..

זה אפילו לא היה סכסוך ולא אי הבנה. זו הייתה פגיעה מכוונת, ניסיון לבנות סביבי מציאות שקרית, שמטרתה לערער אותי ולהזיק לי ולילדים שלי.

במשך כמה חודשים הרגשתי שאני תחת מעקב של מישהי אובססיבית שמתעניינת בכל צעד שלי, מנסה לחקות את העבודות שלי, עוקבת אחריי, מנסה לדלות מידע, מתערבת בשגרה שלי, או בחיי האישיים, ומנסה להפריע לי, ולהשפיע על מה אחרים חושבים עליי.

החלק הכי מטריד הוא שלא הייתה בינינו תקשורת שיכולה להסביר את ההתנהלות שלה כלפיי, ובכל זאת היא בחרה לפעול נגדי ולהמציא עליי דברים. כך יצרה עליי סיפור שלם, מתוך דמיונות.. ומתוך רוע וניסיון להרוס אותי בשקרים ועלילות.

חששתי והרגשתי כאילו היא מנסה למחוק אותי.

ניסתה לשבור אותי. ניסתה לפגוע בי כלכלית. בשם שלי. בילדיי ובחיי.

במקום להתעסק בחיים שלה,, זה הרגיש כאילו היא מתעסקת בי באופן אובססיבי ומתוך שיגעון..

יש אנשים שבמקום לבנות משהו בחיים שלהם, מנסים לפרק חיים של אחרים.

אני לא אתן לזה לקרות.

לכן אני לא שותקת יותר, ואני מציבה גבול ברור: שקרים לא ינהלו לי את החיים.

וגם לא רצף של ניסיונות לייצר סיפור שלא קשור לשום מציאות.

היו לי כמה שבועות- חודשים של הלם. לא ידעתי איך להגיב לכל זה. שתקתי. התביישתי מהשקרים שהפיצה נגדי. לא ידעתי איך להסביר את זה. קפאתי מהטירוף וממצב הסכנה שחשתי.

ניסיתי להמשיך לתפקד, ניסיתי להתמקד בחיים שלנו, שלי ושל ילדיי. לחזק את ילדיי, להתמקד בלימודים, ובעבודות שהיו לי להגיש, להמשיך לתפקד למרות כל הכאוס שהיא ניסתה לייצר סביבי..

להמשיך לתפקד- כי אני רגילה לשרוד.. כי אין מי שיתפקד במקומי. כי אני גם אמא. כי אני חייבת להחזיק בית. כי אין לי פריבילגיה לקרוס.

אבל חששתי. לחיי. ולחיי ילדיי.

ככל שהזמן עבר, חוויתי עוול, השפלות, השמצות וביזיונות. תחושת סכנה. תחושה של ניסיון בכל דרך להרוס אותי.

ידעתי שאני צריכה לפעול דרך בית משפט.

עם הזמן התברר לי שנעשו צעדים מתוכננים נגדי: ניסיון לקשור קשר נגדי, ניסיונות להונאה ופגיעה בי, וטענות ללא בסיס עליי..

אני לא מפרטת כאן הכול כי יש דרך נכונה לעשות צדק. הדברים יתבררו במקום הנכון ובזמן הנכון.

ואני אומרת את זה בבירור: אין שתיקה על עוול כזה.

אסור לשתוק.

לצערי, זו לא הפעם הראשונה שאני חווה התנהלות אובססיבית וחציית גבולות מצד אדם זר. או אנשים שמרגישים שמותר..

עם השנים למדתי לזהות מוקדם סימנים של חציית גבולות והתנהלות אובססיבית לא מוסברת של ניסיון לשלוט בחיים של אחרים. הפעם אני לא מחכה שזה יחלוף.. לפעמים זה מחמיר. כמו במקרה הזה.. כמו גם במקרים קודמים..

אנשים שלא מציבים להם גבולות מאבדים את זה וממשיכים בהתעללות שלהם כלפי החלשים.. או כלפי השתקנים.. כפי שאני תמיד הייתי. שתקתי על הרבה עוולות שעברתי.

לא עוד.

הפעם אני בוחרת לא לשתוק ולהציב גבול ברור.

אני לא מתיימרת לאבחן אף אחד. אבל אני כן יכולה לומר שההתנהלות שלה מולי הייתה לא יציבה.

ניסתה באופן אובססיבי ליצור מציאות שקרית שנועדה לפגוע.

ואני לא מוכנה לתת לזה להמשיך.

אני רואה זאת כדגל אדום- סכנה.

אדם שמגיע לרמה כזאת של שקרים מתוך דמיונות וכוונה לפגוע ולהרוס חיים - מבחינתי זה סכנה.

אני אישה שעובדת מגיל צעיר. אני מגדלת לבד את ילדיי כבר יותר מ-16 שנים, 24/7, בלי גב.. דואגת. שומרת. מגן עבורם. למדתי במשך השנים להיות הגב של עצמי.

גם ברגעים הכי קשים תפקדתי לבד: אפילו ללידה נסעתי בעצמי, והעברתי דירות בעצמי.

תמיד הייתי אני לעצמי. אף פעם לא ביקשתי עזרה. אבל תמיד התנדבתי לעזור.

חיזקתי את עצמי גם ובעיקר ברגעים הקשים ביותר. אני זאת שתמיד תפקדתי. גם ועבור אחרים.

יש לי יותר לילות ללא שינה מאשר שינה מלאה. ויתרתי על הזדמנויות כדי להישאר קרובה לילדים שלי ולשמור עליהם. כדי להחזיק בית יציב ולחזק אותם, ולהחלים מכל מה שעברתי.

ובתוך כל העומס הזה אני בונה חיים בצעד צעד, מסיימת תואר, ממשיכה לבנות את עצמי, ללמוד, ליצור, מנסה להחלים ולהחזיק שגרה,,

ולכן אני לא אתן לאף אדם או אובססיבית ומסיגת גבול להתעלל בי ולהעליל עליי עלילות.

ואז מגיעה מישהי מטורפת שמחליטה להפוך אותי למטרה. בהתנהלות האובססיבית והחולנית שלה כלפיי, בהסגת כל גבול אפשרי, במטרה לפגוע בי. לערער אותי. להשחיר אותי. להכניס פחד בחיי ובחיי ילדיי. דרך שקרים והכפשות בלי בסיס, בניסיון להזיק לי ולילדיי, ומתוך הטירוף שהיא אחוזה בו.

ולכן אני כותבת : מי שמנסה להרוס חיים של אחרים דרך שקרים והכפשות — צריך לשאת באחריות.

יש גבול.

אין דבר כזה לשתוק ולעבור הלאה כשמישהו מנסה לפרק אותך מבפנים. ככה סתם - מתוך רוע.

היא גרמה לי עוגמת נפש מאוד קשה ועוול מאוד גדול.

אין לי כוונה לשתוק על מה שעברתי. על לא עוול בכפי.

היא התעללה בי.

ואחר כך צחקה על כך כאילו הכל אפשרי.

מול דבר כזה אני לא שותקת — אני מציבה גבול.

אני לא יודעת מה הניע ומה מניע אנשים להתנהג כך. אני כן יודעת שזה מגיע ממקום מעורער. מרושע. אפל.

ושזה לא התפקיד שלי או של ילדיי לשלם את המחיר על חוסר היציבות או המפלצתיות של מישהו אחר.

אז אני אומרת את זה ברור : אני לא שותקת יותר.

אני לא שותקת יותר מול שקר. מול רוע. מול אכזריות.

אני לא מקבלת יותר חציית גבולות.

לא אשתוק מול ניסיון להרוס את חיי וחיי ילדיי בכל מחיר. בשקרים ועלילות ללא קשר לשום מציאות.

מי שבוחר לייצר מציאות שקרית סביבי כדי לפגוע בי או בילדיי - יפגוש את האמת, בדרך חוקית ודרך הצדק.

אני לא חיה כדי לרצות אנשים. אני חיה כדי להגן על הילדים שלי, על הבית שלי, ועל השם שלי, ועל שמם של ילדיי.

הפוסט הזה הוא קו אדום. שעברה אותה אחת שניסתה להרוס אותי ואת ילדיי ואת שמי בשקרים ועלילות.

אני לא אשתוק מול ניסיון למחוק אותי או את ילדיי בשקרים.

אני שמה ושמתי גבולות ברורים.

האמת יצאה. ואני לא שותקת.

סיימתי לשתוק.

היום סוף סוף הצדק מתחיל להיראות. (סוף מרץ 2026)

אחרי חודשים של עלילות, המצאות ושקרים, ואחרי תקופה קשה שבה נאלצתי להתמודד עם רדיפה אובססיבית ופגיעה מתמשכת היום סוף סוף האמת יוצאת לאור.

בזמן שאני נאלצתי להגן על עצמי ולהוכיח את חפותי, היא ניסתה לתפור לי תיק ובסופו של דבר תפרה אותו לעצמה.

אני מתחילה לצאת מהסיוט שניסו לכפות עליי, ולחזור סוף סוף לנשום.

גלגלי הצדק עובדים לפעמים לאט, אבל אני למדתי בינתיים משהו גדול יותר.

למדתי כמה כוח יש בי.

עברתי תקופה לא פשוטה, אבל לא נשברתי.

התגברתי על לחץ, על כאב, על ניסיונות לערער אותי ונשארתי עומדת.

גם ברגעים שבהם היה קשה לנשום, המשכתי להחזיק מעמד.

נשארתי מחוברת לאמת שלי.

אני יודעת שהיה גם מישהו למעלה שכיוון, שמר, ועזר לי לאורך כל הדרך ושלח לי את המלאכים הנכונים ברגעים הנכונים.

גם בתוך התקופה הקשה הזאת, לא איבדתי את הדרך שלי.

שמרתי על ערכים, על מוסר, ועל דרך ארץ.

לא ירדתי לרמות נמוכות, לא נכנסתי לבוץ שניסו לגרור אותי אליו, ולא נתתי לרפש שלא שייך לי להידבק בי.

ניצלתי. שרדתי והתחזקתי.

יצאתי חזקה יותר, ועם אמונה גדולה יותר.